פסק-דין בתיק עת"מ 35717-03-12

עניינה של עתירה זו בבקשת העותר לפיה יש לבטל את החלטת ועדת האכלוס העליונה שבמשרד הבינוי והשיכון מיום 12.04.11 אשר דחתה בקשתו להכיר בו כ"דייר ממשיך" (להלן: " החלטת הוועדה") ולקבוע כי העותר הוא אכן "דייר ממשיך" כנטען על ידו בדירה מספר 6 ברחוב דגניה 20, באור יהודה (להלן: " הדירה הציבורית").

טענתו של העותר בתמצית הינה כי הוא מתגורר בדירה הציבורית נשואת הליך זה מגיל ינקות, על כן הוא עומד בקריטריונים לקבלת מעמד של "דייר ממשיך" בדירה, וזכאי להסדרת מעמדו ככזה.

עמדת המשיב בתמצית, הינה כי דינה של עתירה זו להידחות על הסף מפאת השיהוי בהגשתה. וכן לגופה, באשר העתירה אינה מצביעה על פגם שנפל בהחלטה המנהלית, שהתקבלה כדין ובסמכות על סמך תשתית הראיות המנהליות שעמדו לעיון הרשות בעת קבלת ההחלטה.

מכאן העתירה שבפני.

טיעוני העותר :

1.         בהחלטת הוועדה נקבע כי: " ועדה עליונה בישיבתה מיום 12.04.11 החליטה לדחות הבקשה להקניית זכויות כדיירים ממשיכים לא התגוררו עם האם ז"ל 4 שנים לפני פטירתה ע"פ ביקורי המעגל". זאת בניגוד לטענת העותר לפיה, הוא התגורר כל חייו בדירה הציבורית ולפיכך עונה על הגדרת "דייר ממשיך" על-פי כל דין.

2.          ב"כ העותר הדגישה כי בהחלטת הועדה העליונה נפלה טעות, שכן בביקורי המעגל עצמם צוין כי העותר מתגורר בדירה, לפחות ארבע שנים טרם פטירת אמו המנוחה.

3.          לעותר לא נמסרו החלטות הוועדה או העתק דו"חות ביקורי המעגל. המשיב לא פנה לעותר לפני שדן בעניינו ולא ביקש ממנו הוכחות כי התגורר עם אמו לפני פטירתה, זאת על אף שהעותר הופיע ברישומי המשיב כמי שמתגורר עם אמו ז"ל במושכר.

4.         לטענת העותר, לו ניתנה לו ההזדמנות היה יכול בנקל להמציא את המסמכים הרלבנטיים להוכחת טענתו, כפי שהוא המציא אותם לבית המשפט במסגרת העתירה. מהם עולה כי הוא התגורר עם אמו מאז שהושכרה לה הדירה על-ידי עמידר ועד עתה ברציפות.

5.          על-פי הרישומים והתכתובות ברשויות הממשלתיות השונות כתובתו היחידה של העותר במשך כל ימי חייו הייתה בדירה הציבורית. כך במרשם האוכלוסין ובמשטרת ישראל. גם ברשויות הרווחה שטיפלו באמו של העותר ז"ל ידעו כי העותר התגורר עמה, ומאישור מחלקת הרווחה, המופנה לעמידר, דיווחה העובדת הסוציאלית לעמידר עוד בשנת 2004 כי העותר התגורר עם אמו ז"ל בדירה.

6.          החלטת משרד השיכון לפיה העותר אינו "דייר ממשיך" שכן לא התגורר בדירה הציבורית שניתנה על סמך ביקורי מעגל שערכה עמידר בדירה, איננה נכונה עובדתית.

            החלטה זו מנוגדת לנוהלי המשיב שמאפשרים לבנים ממשיכים להמשיך להחזיק בדירות עמידר שבהן התגורר עם הוריהם טרם פטירתם.

7.          לאחר פטירת המנוחה הוגשה בחודש מרץ 2011 נגד העותר, אחותו וגיסו, תביעה לפינוי הדירה וכן תביעה כספית בת.א. (שלום ת"א) 48944-03-11. לטענת העותר, רק עם הגשת התביעה נודע לו כי המשיב כופר בכך שהוא התגורר עם המנוחה 4 שנים עובר לפטירתה. בסעיף 6 לכתב התביעה דנן צוין כי העותר אינו עונה על הקריטריונים של "דייר ממשיך". לכתב התביעה צורפה החלטת הועדה מיום 12.07.10.

8.          בהמשך קיבל העותר מכתב נושא תאריך 01.05.11 ובו נטען כי:

" ועדה עליונה בישיבתה מיום 12.04.11 החליטה לדחות הבקשה להקניית זכויות כדיירים ממשיכים לא התגוררו עם האם ז"ל 4 שנים לפני פטירתה ע"פ ביקורי המעגל".

9.          העותר הגיש בקשת רשות להגן בתיק הנ"ל. בדיון בבקשת רשות להגן שהתקיים ב- 06.02.12 הגיעו הצדדים להסכמה ולפיה, העותר יגיש עתירה מנהלית לבית המשפט המוסמך בדבר מעמדו כ"דייר ממשיך" בהתאם לחוק.

10.         כאמור, לטענת העותר הוא התגורר עם אמו המנוחה כל אותן השנים. כאשר גם מהחלטת הועדה מה-12.07.10 עולה כי גם ברישומי המעגל מופיע כי העותר התגורר בדירה הציבורית עם המנוחה לפחות עד חודש יוני 2006. בהתחשב בכך כי אמו המנוחה של העותר נפטרה      ב-03.03.09, הרי שעולה גם מרישומי המשיב כי העותר התגורר לפחות 4 שנים לפני פטירת אימו בדירה הציבורית.

11.         להוכחת הנטען צרף העותר לעתירה את המסמכים הבאים, אשר לטענתו יש בהם כדי להוכיח שהוא התגורר עם המנוחה: רישום ממשרד הפנים, צילום ת.ז., דוחות ממשטרת ישראל (שנת 2009) ותלושי שכר.

            בנוסף צרף העותר גם את מכתבה של ד"ר אסתי אשל, עובדת סוציאלית, עיריית אור יהודה אגף הרווחה מ- 07.06.04, לפיו העותר מתגורר עם המנוחה.